חוזרים לאסטרטגיית ההסברה
|
צילום: AP
נראה שבמשרד החוץ מתחילים להבין שיש לחזור לפעול באסטרטגיה של הסברה
האווירה אתמול (ד') בכינוס שערך המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה על
"הזכויות הלגיטימיות של מדינת ישראל", היתה אווירת חירום לוחמנית. עלתה
התחושה כי בחוץ משתוללת סופה תעמולתית מדינית אנטי-ישראלית שמאיימת על
קיומה של המדינה בחג ה-60 שלה. אבל התופעה החמורה ביותר שעולה מהכנס היא
שהצונאמי הבינלאומי גורף איתו את מערכת המשפט הבינלאומי – כל זה תוצר של
הקומבינציה של עשרות אלפי ארגוני אן-ג'י-או, התעמולה של מדינות ערב וגוש
התומכות שלהן, שותפיהן הפוליטיים במדינות המערב והנדבך החשוב ביותר –
האו"ם וארגוניו.
לאור זאת, נראה שבמשרד החוץ מתחילים לחזור להבנה של מה שפעם היה מובן מאליו בשירות החוץ של ישראל. מדובר בעיקר בחזרה לאסטרטגיה של "הסברה" שזו בעצם לוחמה דיפלומטית ציבורית על דעת הקהל אך גם במסגרות שמתיימרות לייצג את המשפט הבינלאומי.
בישראל שולטת התפיסה השגויה של אליטת משפטנים מצומצמת אך רבת השפעה, כי גובר כוחו של החוק הבינלאומי וזה מחייב את ישראל להגביל את עצמה בפעולותיה ולפעול לפי "החוק הבינלאומי". אך כפי שמציגים זאת משפטנים דגולים כמו ארווין קוטלר, רות גביזון, עירית קאהן ואחרים מה שנתפס כהתגברות כוחו של החוק הבינלאומי הוא חד כיווני – כלפי ישראל.
לאור זאת, נראה שבמשרד החוץ מתחילים לחזור להבנה של מה שפעם היה מובן מאליו בשירות החוץ של ישראל. מדובר בעיקר בחזרה לאסטרטגיה של "הסברה" שזו בעצם לוחמה דיפלומטית ציבורית על דעת הקהל אך גם במסגרות שמתיימרות לייצג את המשפט הבינלאומי.
בישראל שולטת התפיסה השגויה של אליטת משפטנים מצומצמת אך רבת השפעה, כי גובר כוחו של החוק הבינלאומי וזה מחייב את ישראל להגביל את עצמה בפעולותיה ולפעול לפי "החוק הבינלאומי". אך כפי שמציגים זאת משפטנים דגולים כמו ארווין קוטלר, רות גביזון, עירית קאהן ואחרים מה שנתפס כהתגברות כוחו של החוק הבינלאומי הוא חד כיווני – כלפי ישראל.
הוספת תגובה