הציבור ציוני, האקדמיה אנטי ציונית
על פי הדו"ח, ישנם פערים נרחבים בין עמדות הציבור הישראלי בכללותו, כפי שעולות מסקר שנערך על ידי מכון הסקרים "מדגם", לבין השיח האינטלקטואלי - המוגדר על ידי המחברים כ"אנטי ציוני, שמקודם על ידי החוגים השונים למדעי המדינה באוניברסיטאות בישראל". כך, למשל, 82 אחוז מהנסקרים הביעו תמיכה בהמשך קיומה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, ומנגד, לפי הדו"ח, "תפיסות אנטי ציוניות ופוסט ציוניות נהנות מהגמוניה מוחלטת" במוסדות האקדמיים, הדוחקים החוצה מחומר הלימוד הגות ציונית או כזו הרואה בלאומיות תופעה חיובית. במקומם, מושם דגש על גישות התומכות בהפיכת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" - תפיסה שרק 14 אחוז מהציבור תומך בה. ספציפית, החוקרים המוגדרים "אנטי ציוניים", דוגמת אדוארד סעיד, ברוך קימרלינג ואורי רם נלמדים יותר מפי חמישה מהחוקרים הציוניים, רות גביזון, שלמה אבינרי ואמנון רובינשטיין.
הסקר שנערך עבור המחקר מצא עוד כי רוב מכריע בציבור (86 אחוזים) תומך בשימור ריבונות ישראלית בירושלים בכל הסדר עתידי וכשלושה רבעים מהנסקרים (73 אחוז) הביעו תמיכה בסיפוח גושי התיישבות לישראל.


