משאלה מסוכנת
|
ביום שני השבוע קרא זאב סגל מעל דפי "הארץ" ליועץ המשפטי להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה. לטענתו, החוק אינו קובע איך נקבעת נבצרות, ולכן זו סמכותו וחובתו של היועץ המשפטי לממש את התוצאה המתבקשת - לדעתו של סגל - מעדותו של טלנסקי: הפסקה מיידית של כהונתו של אולמרט כראש ממשלה.
זו קריאה שגויה ואף מסוכנת. היא עלולה לשבש את פעילותה
של המערכת הפוליטית כולה ולפגוע בצורה אנושה באמינותו של היועץ המשפטי
לממשלה. הפגיעה איננה באהוד אולמרט או במני מזוז, אלא ברעיונות היסודיים
ביותר של דמוקרטיה פרלמנטרית, של הפרדת רשויות, ושל שלטון החוק עצמו. היא
פגיעה ביכולתם של ממשלה ושל העומד בראשה לתפקד, וביכולת של יועץ משפטי
להמשיך להיות מי שאחראי מטעמנו על המכלול המורכב מאוד של תפקידי היועץ
משפטי, ולא הבורר העליון והאחרון בעניינים של מוסר, תרבות פוליטית,
והשפעתם של שיקולים ציבוריים.
אכן, יש בעיה רצינית בכך שמי שמועלים נגדו חשדות רציניים לשחיתות ממשיך לכהן כראש ממשלה, מייצג אותנו בארץ ומחוצה לה, ובידו האחריות העליונה לביטחונה של ישראל. אולם ידענו מקרים לא מעטים שראשי ממשלה היו במצב זה, כולל ראש הממשלה המכהן עצמו. המשאלה לראות את ראש הממשלה נעלם באחת אולי מובנת - אולם אין לה בסיס בחוק ואין לה היגיון ממשלי. כאשר ראש ממשלה מכהן מת, או חדל לתפקד בפתאומיות - כפי שהיה כאשר אהוד אולמרט עצמו נכנס לתפקידו - אין מנוס ממינוי מיידי של ממלא מקום. אולם בכל מצב אחר, כולל מצב של התפטרות או של הצבעת אי אמון קונסטרוקטיווית, החלפתו של ראש ממשלה מכהן היא תהליך ממושך, וטוב שכך.
העברת תפקיד מסודרת של ראש ממשלה אינה אינטרס של ראש הממשלה היוצא אלא של מדינת ישראל. זיהויו של מי שיהיה - או תהיה - ראש ממשלה, הוא עניין פוליטי מורכב ביותר. רק אם הוא ייקבע על ידי המערכת הפוליטית עצמה נוכל לקוות שתקום לנו ממשלה מתפקדת ובעלת מנדט ציבורי משמעותי.
מטעם זה בדיוק, המהלך הרגיל הוא שממשלה שחייבת לסיים את דרכה לפני תום המועד הקבוע בחוק הופכת ממשלת מעבר עד שתיכון ממשלה חדשה ומסודרת, שאליה יועברו ענייני המדינה. ואכן, חיוני שהמערכת הפוליטית בישראל תיערך - ללא דיחוי - למצב של החלפת ממשלה. כולל הבירור אם אפשר ורצוי לעשות זאת בדרך של ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, או שמא בדרך של בחירות מוקדמות. זו עתה חובתן הממלכתית הדוחקת של כל המפלגות.
אבל עד שתיכון ממשלה חדשה בישראל, ראש הממשלה המכהן הוא ראש ממשלת ישראל, לכל דבר ועניין. ושריו אמורים להמשיך לנהל את ענייני משרדיהם באחריות. אין, ואסור שיהיה, חופש מניהול ענייני הממלכה. חשוב גם לא לעשות עכשיו עסקאות קואליציוניות מפוקפקות במטרה לשמור על הקואליציה. המשחק הזה נגמר.
זאת ועוד, ההסדר החוקי הקיים אינו רק אילוץ שחייבים לחיות אתו כי לא חשבנו על מצב כמו זה הקיים כעת. הוא משקף אמת חשובה ועמוקה על הדרכים שבהן ראוי (ולא ראוי) שממשלות יתחלפו. טוב שאין אדם או מוסד שיכולים לפטר ראש ממשלה מהיום למחר. כאשר הטעם הרשמי לרצון לסלק את ראש הממשלה הוא חוסר אמון ציבורי בשל חשדות פליליים שלא גובשו לכתב אישום, חיוני שלא יינתן הכוח לממש שיקולים ציבוריים דווקא למי שאחראי על החקירה והגיבוש של החשדות הפליליים.
טשטוש הקו בין המשפטי לציבורי הוא כבר זמן רב רעה חולה של המערכת המשפטית והפוליטית בישראל. הוא תרם בצורה משמעותית לחשדנות המסוכנת של חלקים בציבור כלפי המערכת המשפטית. גם אם החשדנות הזאת אינה מוצדקת - וודאי חיוני לא להוסיף לה. היא מחלישה את המאבק החיוני בשחיתות או בהתנהגות בלתי הולמת אחרת. האם צריך להזכיר כי חשדות פליליים והכרזות עליהם ועל כתבי אישום חמורים הניבו נבצרות ואת קיצור כהונתו של נשיא המדינה, שעד עצם היום הזה לא הוגש נגדו כתב אישום?
דווקא מי שרוצה לחזק את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה חייב להיזהר ביותר מהרחבת סמכויותיו - הרחבות בלאו הכי - גם לתחומים החורגים בבירור מאחריות לאכיפה ולפרשנות של החוק עצמו. הקביעה האם נבצר מראש ממשלה שנחשד בפלילים למלא את תפקידו היא שאלה פוליטית מובהקת. היא אינה עניינו של פקיד ממשלתי, חשוב ככל שיהיה. וודאי שהיא אינה עניינו של מי שתפקידו לנהל את החקירה ולשמור על ראש פתוח בשאלה אם במעשיו של ראש הממשלה יש אכן עבירה.
פרופ' גביזון מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
אכן, יש בעיה רצינית בכך שמי שמועלים נגדו חשדות רציניים לשחיתות ממשיך לכהן כראש ממשלה, מייצג אותנו בארץ ומחוצה לה, ובידו האחריות העליונה לביטחונה של ישראל. אולם ידענו מקרים לא מעטים שראשי ממשלה היו במצב זה, כולל ראש הממשלה המכהן עצמו. המשאלה לראות את ראש הממשלה נעלם באחת אולי מובנת - אולם אין לה בסיס בחוק ואין לה היגיון ממשלי. כאשר ראש ממשלה מכהן מת, או חדל לתפקד בפתאומיות - כפי שהיה כאשר אהוד אולמרט עצמו נכנס לתפקידו - אין מנוס ממינוי מיידי של ממלא מקום. אולם בכל מצב אחר, כולל מצב של התפטרות או של הצבעת אי אמון קונסטרוקטיווית, החלפתו של ראש ממשלה מכהן היא תהליך ממושך, וטוב שכך.
העברת תפקיד מסודרת של ראש ממשלה אינה אינטרס של ראש הממשלה היוצא אלא של מדינת ישראל. זיהויו של מי שיהיה - או תהיה - ראש ממשלה, הוא עניין פוליטי מורכב ביותר. רק אם הוא ייקבע על ידי המערכת הפוליטית עצמה נוכל לקוות שתקום לנו ממשלה מתפקדת ובעלת מנדט ציבורי משמעותי.
מטעם זה בדיוק, המהלך הרגיל הוא שממשלה שחייבת לסיים את דרכה לפני תום המועד הקבוע בחוק הופכת ממשלת מעבר עד שתיכון ממשלה חדשה ומסודרת, שאליה יועברו ענייני המדינה. ואכן, חיוני שהמערכת הפוליטית בישראל תיערך - ללא דיחוי - למצב של החלפת ממשלה. כולל הבירור אם אפשר ורצוי לעשות זאת בדרך של ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, או שמא בדרך של בחירות מוקדמות. זו עתה חובתן הממלכתית הדוחקת של כל המפלגות.
אבל עד שתיכון ממשלה חדשה בישראל, ראש הממשלה המכהן הוא ראש ממשלת ישראל, לכל דבר ועניין. ושריו אמורים להמשיך לנהל את ענייני משרדיהם באחריות. אין, ואסור שיהיה, חופש מניהול ענייני הממלכה. חשוב גם לא לעשות עכשיו עסקאות קואליציוניות מפוקפקות במטרה לשמור על הקואליציה. המשחק הזה נגמר.
זאת ועוד, ההסדר החוקי הקיים אינו רק אילוץ שחייבים לחיות אתו כי לא חשבנו על מצב כמו זה הקיים כעת. הוא משקף אמת חשובה ועמוקה על הדרכים שבהן ראוי (ולא ראוי) שממשלות יתחלפו. טוב שאין אדם או מוסד שיכולים לפטר ראש ממשלה מהיום למחר. כאשר הטעם הרשמי לרצון לסלק את ראש הממשלה הוא חוסר אמון ציבורי בשל חשדות פליליים שלא גובשו לכתב אישום, חיוני שלא יינתן הכוח לממש שיקולים ציבוריים דווקא למי שאחראי על החקירה והגיבוש של החשדות הפליליים.
טשטוש הקו בין המשפטי לציבורי הוא כבר זמן רב רעה חולה של המערכת המשפטית והפוליטית בישראל. הוא תרם בצורה משמעותית לחשדנות המסוכנת של חלקים בציבור כלפי המערכת המשפטית. גם אם החשדנות הזאת אינה מוצדקת - וודאי חיוני לא להוסיף לה. היא מחלישה את המאבק החיוני בשחיתות או בהתנהגות בלתי הולמת אחרת. האם צריך להזכיר כי חשדות פליליים והכרזות עליהם ועל כתבי אישום חמורים הניבו נבצרות ואת קיצור כהונתו של נשיא המדינה, שעד עצם היום הזה לא הוגש נגדו כתב אישום?
דווקא מי שרוצה לחזק את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה חייב להיזהר ביותר מהרחבת סמכויותיו - הרחבות בלאו הכי - גם לתחומים החורגים בבירור מאחריות לאכיפה ולפרשנות של החוק עצמו. הקביעה האם נבצר מראש ממשלה שנחשד בפלילים למלא את תפקידו היא שאלה פוליטית מובהקת. היא אינה עניינו של פקיד ממשלתי, חשוב ככל שיהיה. וודאי שהיא אינה עניינו של מי שתפקידו לנהל את החקירה ולשמור על ראש פתוח בשאלה אם במעשיו של ראש הממשלה יש אכן עבירה.
פרופ' גביזון מלמדת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
הוספת תגובה