גם לממשלה יש זכויות
|
במאמר המערכת שלו, "למי הוא נאמן" ("הארץ", 5.10), נוקט "הארץ" עמדה חד-משמעית בסוגיית פיצול תפקידיו של היועץ המשפטי, שלדעתו רק "יחליש את שלטון החוק". נטען שם, כי התפישה הנוכחית - שלפיה משלב תפקידו של היועץ אחריות על אכיפת חוק, ייעוץ "מחייב" וייצוג בלעדי כאחד - מעניקה לו כוח, שהוא לצנינים בעיני פוליטיקאים החפצים בחסינות.
הפשטות הזאת מטעה. לפחות חלק מתומכי הפיצול מצדיקים
אותו ברצון לחזק דווקא את עצמאות התביעה הכללית, שלפי ההצעה הזאת לא תהיה
קשורה קשר ישיר לבכירי השלטון, ולכן לא תיטה להם חסד. אותם תומכים גם
מכירים בעובדה, שריבוי תפקידיו של היועץ כיום פוגע ביכולתו למלא היטב אחד
מהם - האחריות על אכיפת החוק. לכן הם תומכים בהפרדתו של תפקיד זה בדרך של
הקמת תביעה כללית חזקה ועצמאית. יסוד זה נשמר גם בהצעת נאמן. בעיניהם,
שלטון החוק דווקא מצדיק הפרדת תחומי אחריות לתפקידים השונים של היועץ,
והוא עדיף על "אחדות הפיקוד", כלשון מאמר המערכת.
לעתים קרובות, חוששים תומכי חיזוק התביעה הכללית, כמו גם מתנגדי הפיצול, לחולשה באכיפת החוק על בכירים, ומתעלמים משני התפקידים החשובים האחרים של השירות המשפטי הציבורי שבראשו עומד היועץ - ייעוץ לרשויות וייצוגן בבית המשפט. תפישה של עצמאות מלאה של היועץ בכל תפקידיו משבשת את סדרי הפרדת הרשויות ואת ההבחנה הקריטית בין משפט לפוליטיקה. האינטרס הקריטי של כולנו הוא שהממשלה תקבל ייעוץ משפטי הולם, שיאפשר לה להחליט איך לפעול מתוך ראייה של מגבלות החוק אך גם קידום מטרות השלטון.
המציאות המשפטית הנוכחית, והחדשה, שבה היועץ המשפטי מחייב את הממשלה לפעול לפי "עצתו" עוד לפני פסיקת בית המשפט, תוך שהוא רשאי לאיים כי לא ייצגה בבית המשפט - אינה קבילה. ההסדר הרצוי רחוק מלזלזל בשלטון החוק, שכן ממשלה ושרים יהססו מאוד לפעול בניגוד לעצה של יועצם המשפטי המוערך. במקרים הנדירים שבהם ממשלה תרצה לפעול בניגוד לדעת היועץ - זכותה וחובתה להחליט על פי שיקול דעתה, ובית המשפט יכריע.
שנים רבות פעלו יועצים משפטיים חזקים במכלול התפקידים, אך תוך שיקוף התפישה הזאת של מורכבות התפקיד. הם תבעו - וקיבלו - עצמאות מלאה בהחלטות ספציפיות על העמדה לדין של אישים, אך הכירו גם בעקרונות יסוד של אחריות הממשלה לפעולתה, ושל זכותה של רשות להיות מיוצגת בבית המשפט בלב שלם על מנת שהוא - ולא הם - יכריעו. הם היו יועצים מוערכים, שעצמאותם כובדה, ולא התיימרו להכריע - בשם החוק - בעניינים שבאחריות הדרג המדיני. הם יצרו מוסד של יועץ משפטי חזק, אבל נזהרו במגבלות כוחם.
המציאות המשפטית שהתגבשה לאחרונה, ואותה משבח מאמר המערכת, אינה מבטאת התחשבות זהירה במגבלות הכוח. היא יצרה תפקיד שחובה לשנות את אתוס פעולתו בשל עקרונות חוקתיים בסיסיים.
העיקר איננו פיצול לעומת אחדות. יש טיעונים לטובת שמירת מכלול הסמכויות אצל בעל תפקיד אחד למען "אחדות הפיקוד", כמו גם טיעונים לטובת פיצול. העיקר הוא הבנת מכלול התפקידים וההבדלים ביניהם, והקפדה כי לא רק אינטרס הציבור והתביעה הכללית, אלא גם הייעוץ והייצוג הניתנים למדינה, יהיו מקצועיים ושלמים.
לעתים קרובות, חוששים תומכי חיזוק התביעה הכללית, כמו גם מתנגדי הפיצול, לחולשה באכיפת החוק על בכירים, ומתעלמים משני התפקידים החשובים האחרים של השירות המשפטי הציבורי שבראשו עומד היועץ - ייעוץ לרשויות וייצוגן בבית המשפט. תפישה של עצמאות מלאה של היועץ בכל תפקידיו משבשת את סדרי הפרדת הרשויות ואת ההבחנה הקריטית בין משפט לפוליטיקה. האינטרס הקריטי של כולנו הוא שהממשלה תקבל ייעוץ משפטי הולם, שיאפשר לה להחליט איך לפעול מתוך ראייה של מגבלות החוק אך גם קידום מטרות השלטון.
המציאות המשפטית הנוכחית, והחדשה, שבה היועץ המשפטי מחייב את הממשלה לפעול לפי "עצתו" עוד לפני פסיקת בית המשפט, תוך שהוא רשאי לאיים כי לא ייצגה בבית המשפט - אינה קבילה. ההסדר הרצוי רחוק מלזלזל בשלטון החוק, שכן ממשלה ושרים יהססו מאוד לפעול בניגוד לעצה של יועצם המשפטי המוערך. במקרים הנדירים שבהם ממשלה תרצה לפעול בניגוד לדעת היועץ - זכותה וחובתה להחליט על פי שיקול דעתה, ובית המשפט יכריע.
שנים רבות פעלו יועצים משפטיים חזקים במכלול התפקידים, אך תוך שיקוף התפישה הזאת של מורכבות התפקיד. הם תבעו - וקיבלו - עצמאות מלאה בהחלטות ספציפיות על העמדה לדין של אישים, אך הכירו גם בעקרונות יסוד של אחריות הממשלה לפעולתה, ושל זכותה של רשות להיות מיוצגת בבית המשפט בלב שלם על מנת שהוא - ולא הם - יכריעו. הם היו יועצים מוערכים, שעצמאותם כובדה, ולא התיימרו להכריע - בשם החוק - בעניינים שבאחריות הדרג המדיני. הם יצרו מוסד של יועץ משפטי חזק, אבל נזהרו במגבלות כוחם.
המציאות המשפטית שהתגבשה לאחרונה, ואותה משבח מאמר המערכת, אינה מבטאת התחשבות זהירה במגבלות הכוח. היא יצרה תפקיד שחובה לשנות את אתוס פעולתו בשל עקרונות חוקתיים בסיסיים.
העיקר איננו פיצול לעומת אחדות. יש טיעונים לטובת שמירת מכלול הסמכויות אצל בעל תפקיד אחד למען "אחדות הפיקוד", כמו גם טיעונים לטובת פיצול. העיקר הוא הבנת מכלול התפקידים וההבדלים ביניהם, והקפדה כי לא רק אינטרס הציבור והתביעה הכללית, אלא גם הייעוץ והייצוג הניתנים למדינה, יהיו מקצועיים ושלמים.
הוספת תגובה