רות גביזון-מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

ביוגרפיה
רות גביזון גדלה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי, את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. למדה באוניברסיטה העברית משפטים, כלכלה ופילוסופיה, וסיימה בהצטיינות יתרה לימודי מוסמך למשפטים. ב-1975 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה של המשפט, מאוניברסיטת אוקספורד.

שימשה כמרצה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, פרופסור אורח בבתי הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, ואוניברסיטת UCC, ופרופסור בקתדרה על-שם חיים כהן.

בשנת 2005 עלה שמה כמועמדת לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון על ידי שרת המשפטים ציפי לבני. כמו כן עלה שמה כמועמדת לתפקיד היועצת המשפטית לכנסת.

פועלה הציבורי
גביזון הייתה חברה במכון ירושלים לחקר ישראל, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, יושבת ראש הוועדה האקדמית של מרכז מינרבה לזכויות אדם, ויושבת ראש ונשיאת האגודה לזכויות האזרח בישראל.

לקחה חלק בוועדות ציבוריות וממלכתיות שונות ובהן: ועדת כהן להגנת הפרטיות, ועדת קלוגמן לפרטיות במאגרי מידע ציבוריים, ועדת שמגר בסוגיית היועץ המשפטי לממשלה, ועדת צדוק לחוקי עיתונות, וועדת דברת (ממנה התפטרה בטענה שמסקנותיה נקבעו מראש).

ב-2000 פרסמה, יחד עם הרב יעקב מדן, את אמנת גביזון-מדן, שמהווה ניסיון להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות גם על דתיים וגם על חילונים. ייחודה של האמנה הוא בכך שהיא מציגה הצעות מפורטות בתחומים רבים, בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה, מועצות דתיות ועוד. העבודה על האמנה נמשכה כשלוש שנים בחסות קרן אבי חי והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

ב-2004 התבקשה על ידי יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מיכאל איתן, לסייע בהכנת פרק עקרונות היסוד של החוקה.

על פועלה הציבורי והמדעי קיבלה גביזון מספר פרסים: פרס א.מ.ת, פרס צלטנר למחקר משפטי, פרס אבי-חי, פרס התנועה לסובלנות (יחד עם הרב יעקב מדן) ופרס ירושלים לסובלנות.

משנתה
ב1999 יצא לאור ספרה ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: מתחים וסיכויים. ספר זה מהווה ניסיון לדון באופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כאחד. הטענה המרכזית אותה טוענת גביזון היא, כי היותה של מדינה יהודית אינה בהכרח סותרת את היותה דמוקרטית, וכי שני נרטיבים אלו יכולים להתקיים יחדיו. ספר זה זכה לתומכים ולמתנגדים שונים. התומכים, ראו בו ספר המצדיק את אופייה הדמוקרטי של ישראל, ואת היות היהדות כפי שטענה גביזון, דת פלורליסטית ודמוקרטית. לעומתם המתנגדים טענו כי גביזון מגמישה את תנאי הסף של הדמוקרטיה וכופה פתרון שאינו אפשרי כיוון שמדינה דמוקרטית שהיא יהודית אינה מכבדת את כל אזרחיה. מתנגדים אלו לרוב מצדדים בפתרון של מדינת כל אזרחיה.

פרסומים

ספרים
"זכויות אדם בישראל", 1994.
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית : מתחים וסיכויים, 1999.
"אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד – מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית", (עם מרדכי קרמניצר ויואב דותן), 2000.

מאמרים
"המהפכה החוקתית: תאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה?", 1998.
"ביטול המג'לה: המנהג ועקרונות הפיקה", משפטים י"ד, תשמ"ה.
המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה", תכלת 13, 2002,
עם הרב מדן, מסד לאמנה חברתית חדשה בין שומרי מצוות וחופשיים בישראל, 2003.
"Constitutions and Political Reconstruction? Israel's Quest for a Constitution", International Sociology 18(1), 2003.
"The Significance of Israel in Modern Jewish Identites", in Ben Rephael and others (Eds.) Contemporary Jewries: Convergence and Divergence, Brill, 2003.

ספרים וקבצי מאמרים שערכה:
"קובץ מאמרים בנושא זכויות האדם לכבוד חיים ה' כהן",1982.
"קובץ מאמרים בפילוסופיה של המשפט על-סמך כנס לכבוד ה.ל.א הארט", אוקספורד, 1986.
"גבורות לשמעון אגרנט" (יחד עם פרופ' מרדכי קרמניצר), 1987.
"קובץ מאמרים בנושא חופש הדת והמצפון לזכר חמן שלח", 1989.
"מקראה לזכויות האדם והאזרח בישראל" שלושה כרכים, 1994-1992.