הנשיא ברק מצטער על המתקפה על גביזון

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הוא בדרך כלל אדם שקול ומחושב. נדיר מאוד שהוא נותן דרור ללשונו או נתפס בהתבטאויות שאינן פוליטיקלי קורקט. עם זאת, מסתבר שגם לעילוי המשפטי יש מעידות. אחת מהן היתה בסוף השבוע האחרון, כשאמר לראשונה, באופן פומבי, כי הוא מתנגד למינויה של פרופ' רות גביזון לשופטת בעליון, משום שיש לה אג'נדה שאינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון.

"רותי היא חברה טובה שלי", אמר ברק. "אם הייתי מסכים למינויה, עוד היו אומרים 'חבר מביא חבר'. אני חושב שהיא מועמדת לגיטימית. היא אדם מוכשר ויש מקום שהוועדה לבחירת שופטים תעסוק בה. היא לחלוטין כשירה להתמנות לשופטת בעליון, אבל זו לא השאלה. האג'נדה של רותי נוגדת את מה שבית המשפט העליון צריך לעשות. אני לא אומר שהיא לא מועמדת טובה, אבל לעת הזו התפישה שלה איננה ראויה לבית המשפט העליון".

הדברים שנאמרו בכנס של "הפורום למשפט וחברה" של מכללת נתניה, שהתקיים בנווה-אילן, עוררו סערה תקשורתית, שכבר גורמת לברק להצטער עליהם. מקורביו של הנשיא אומרים, כי לא מדובר בדברים שברק תיכנן לומר, אלא בתשובה שהשיב לשאלות הנוכחים וכי הוא מצטער שאמר את הדברים. "אם היו שואלים אותו היום את אותה שאלה, הוא היה עונה אחרת", אומר גורם המקורב לברק.

דבריו של ברק גם הביאו לתודעה הציבורית את המצב הבלתי נתפס, בו שאלת מינויה של גביזון מטרפדת מינוי שלושה שופטים לבית המשפט העליון, בו המצבה עומדת כרגע על 12 שופטים, במקום 15 הקבועים בתקן. במשך כמה חודשים, נמנעה יו"ר הוועדה לבחירת שופטים ושרת המשפטים, ציפי לבני, מלכנס את הוועדה, ביודעה שאין לה רוב למינויה של גביזון לכיסא "האקדמאי". באוקטובר האחרון היא נשברה, וכינסה את הוועדה, בין היתר כדי לדון בשאלת הדחתה של השופטת המפברקת הילה כהן.

חשין תומך במינוי גביזון

לפי שעה, רק שלושה מבין תשעת חברי הוועדה תומכים בגביזון: לבני עצמה, השר דני נוה, וח"כ שאול יהלום. שלושת שופטי העליון מתנגדים למינוי גביזון, הנחשבת למבקרת מובהקת של האקטיביזם השיפוטי שמוביל ברק. גם נציגיה של לשכת עוה"ד מתנגדים: עו"ד בני לוינבוק סבור שהיא לא מתאימה, ועו"ד יורי גיא-רון מבקש למנות את פרופ' מרדכי קרמניצר. בניגוד לפרסומים אגב, ברק כלל לא מתלהב מקרמניצר. הרעיון למנותו נולד אצל שר המשפטים לשעבר, ד"ר יוסי ביילין, אולם ברק סירב להצעה. הוא הציע לביילין להתחיל במינויה של אילה פרוקצ'יה לעליון, "ואחר כך נראה לגבי קרמניצר". כעבור זמן לא רב, כבר לא ישב ביילין על כיסא השר.

בינתיים, רק השופט מישאל חשין אמר בפורומים סגורים כי הוא תומך במינויה של גביזון. עם זאת, היא זוכה לתמיכה של הנשיאים בדימוס מאיר שמגר ומשה לנדוי. האחרון נחשב אף הוא למבקר חריף של ברק. עוד תומכים בה השופט בדימוס גבריאל בך; שר המשפטים לשעבר, משה נסים; וחבריה לאקדמיה פרופ' דוד קרצ'מר ופרופ' אמנון רובינשטיין.

גם ניסיונות פשרה שהוצעו ללבני, כמו האפשרות למנות כעת לפחות שניים מבין שלושת השופטים, ובינתיים לדחות את הדיון בעניינה של גביזון, נתקלו בסירוב מצד השרה. במערכת המשפטית מעריכים, כי בקרוב תתכנס הוועדה כדי למנות שופטים לעליון.

בחודש הבא אמורה המועצה הארצית של לשכת עוה"ד לבחור את שני נציגיה בוועדה, ולבני מקווה שהם יתמכו בגביזון. מעבר לכך, גם ח"כ אברהם (בייגה) שוחט צפוי לפרוש מהכנסת ולהיות מוחלף בוועדה ע"י ח"כ אחר מהאופוזיציה, שעשוי לתמוך בגביזון, אשת שמאל מובהקת. גורם משפטי בכיר טוען, כי בניגוד לטענה הרווחת, שלושת השופטים בוועדה אינם מצביעים בהכרח כמיקשה אחת. "היה לפחות שופט אחד שמונה לעליון, שלא כל השלושה תמכו במינויו", הוא אומר. גם הנשיאה המיועדת, דורית ביניש, מתנגדת למינויה של גביזון, כך שמצבה של לבני אינו מבשר טובות, מבחינתה.

שורש המחלוקת האידיאולוגית בין גביזון לברק מתבטא בכך שהראשונה סבורה, שאם בית המשפט העליון עוסק בערכים, עליו להיות ייצוגי יותר, בעוד שברק סובר שבית משפט ייצוגי יהווה פוליטיזציה של בית המשפט העליון.

גורם המקורב מאוד לברק אומר, כי התנגדותו לגביזון נובעת משתי סיבות עיקריות: ראשית, ברק סבור שהיא נעדרת מזג שיפוטי. מעבר לכך, היא בעלת עמדה פוליטית "ולמנות אותה זה כמו למנות שופט בארה"ב". את הנימוק השני ברק אמר במפורש בכינוס, אולם לעניין המזג השיפוטי הוא הסתפק ברמז. "אלמלא רות היתה מפרסמת את דעותיה באשר לתפקיד בית המשפט בחברה דמוקרטית", אמר ברק, "לא הייתי שואל אותה מה עמדותיה בנושא", ואף היה מסכים למינויה "בכפוף לבדיקות נוספות, כמו של מזג שיפוטי ועוד".

ברק אמר עוד, כי מעולם לא נשאלו שופטים באשר לעמדותיהם בנוגע לתפקיד בית המשפט העליון. "אלה דברים ששופט לומד ומגבש לעצמו תוך כדי התפקיד. תמיד חיפשנו את השופטים המוכשרים ביותר, ולדעתי זו הדרך הנכונה ביותר. תפיסת התפקיד צריכה להתפתח במהלך הכהונה". העובדה שהאג'נדה של השופטים אינה ידועה לציבור, הוסיף ברק, איפשרה לבחור שופטים בעלי מגוון דעות. "זה הפלורליזם. אני לא רוצה שכולם יחשבו כמוני, אלא שיבואו האנשים המוכשרים ביותר. בעניין של רותי זה נשבר. היא מועמדת לא בגלל שהיא מוכשרת, אלא בגלל שהיא באה כבר עם אג'נדה, וזה כשלעצמו לא טוב. זו לא השיטה שלנו. אני לא רוצה שמועמדים ינקטו עמדה לגבי האג'נדה. אבל רותי אונסת אותי שלא מרצוני לנקוט עמדה נגד האג'נדה שלה, והאג'נדה הזו לא טובה לבית המשפט העליון".

המאמץ של השופטים גדל

גורמים בכירים במערכת המשפט תוהים, האם מועמדותה של גביזון היתה נפסלת, מבחינתו של ברק, אם האג'נדה שלה היתה תואמת את זו שלו. עוד תהו, האם האג'נדה של עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין לא היתה ידועה אף היא, בטרם הצטרפו לעליון. "ברק שבר את הכלים", אומר גורם משפטי בכיר. "עד כה, הוא הביע את התנגדותו לגביזון באמצעות המקורבים, עכשיו זה יצא ישירות מפי הקדושה. ברור שמינוי שופט לעליון זה דבר בעל עניין ציבורי ולא עניין מקצועי. לכן, צריך לקיים דיון לא על האדם אלא על השאלה מה הקריטריונים הרלוונטיים למינוי שופט לעליון, אך התקשורת אינה המקום לדיונים מעין אלה".

באשר להתעקשותה של לבני שלא למנות שופטים לעליון, אמר ברק כי הם בודקים אם העבודה בעליון נפגמה לפי זמן ההמתנה. "עד לאחרונה זמן ההמתנה לא גדל, אולם המאמץ של השופטים גדל ויש גבול כמה אתה יכול לאמץ את הסוס, אפשר לאמץ אותו עד גבול מסוים. אי-אפשר להמשיך ככה. גם שרת המשפטים מבינה את זה ויימצא לכך פתרון". ימים יגידו אם צדק.