שונות

אם נצליח להציע וליישם פתרון ראוי והולם בירושלים, יגברו מאוד הסיכויים להשיג הסדר כזה גם לגבי מרכיבים אחרים בסכסוך. אם נגיע להסדר ראוי לגבי הכל פרט לירושלים, יש סכנה ממשית כי הוויכוח על העיר יסכל אותו

אמנם הסדרי הקצבאות הם רעה חולה, אך לא נכון להציג את הסוגיה כאילו עיקרה משפטי או של זכויות אדם. יש אף חשש שפוליטיקאים ציניים ישתמשו בה כדי לעגן בצורה עמוקה יותר את ההסדר שנפסל

האם בתי משפט יכולים להביא לשינוי חברתי? ביקורת על המהדורה השנייה (2008) של ספרו של ג’רלד רוזנברג

נתקלתם בניאו-נאצים בברלין? פגשתם את אורי אבנרי במוקתעא? ראיתם את עזמי בשארה לקראת החצי השני של עד 120, לקראת יום העצמאות מוגש לכם מדריך טיעונים לזכותנו על הארץ

החוק הישראלי מבחין בין שני סוגי אזרחים: אזרחים מכוח ישיבה – היינו, ילידים – ואזרחים מכוח שבות. כל יהודי מוגדר, אוטומטית, כאזרח מכוח שבות; מדינת ישראל רואה ברוב אזרחיה שבים מן הגולה, לא ילידים. פרופ‘ רות גביזון ציינה יפה עד כמה החוק הזה פגום: אזרחי...

מתארת פרופ' רות גביזון: "קבוצת מעשים שיש בהם קלון, לעומת זאת, אינה מוגדרת בחוק, שכן מושג ה"קלון" אינו שאוב מתחום המשפט, אלא מתחום המוסר. השקפות מוסריות, שני פגמים להן מבחינת הקביעות והבהירות: מטבע הדברים הן משתנות מזמן לזמן וממקום למקום, ומטבע הדב...

לפני שהנשיא ברק מאשים את שר המשפטים בפגיעה בחוסנה הלאומי של ישראל, כדאי שיבדוק מה עשתה לחוסן הלאומי הפסיקה שלו

תוצאות ניסיונותיה של קבוצת מיעוט, בכל הכבוד, להכתיב ערכים המנוגדים לעמדת הרוב, תחת שיח ליברלי של "זכויות אדם", בכל הכבוד, היא זו שפגעה וממשיכה לפגוע בחוסננו הלאומי

נראה שבמשרד החוץ מתחילים להבין שיש לחזור לפעול באסטרטגיה של הסברה

השופטת דליה דורנר מתנגדת לעמדתה של פרופ' גביזון, ומודה שהיא מעדיפה אמת משפטית על פני אמת עובדתית